#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שז. הרוצה להבריח נכסיה מבעלה קודם נישואין ושלא יזכה בהם אחר מה עליה לעשות, מדוע רב נחמן קרע שטר מברחת, ומדוע אעפ""כ לא קנאם הבעל?"	"לרשב""ג כותבת שטר פיוסים לאחרים שמפייסתו לקבל מתנה זו להפקיע זכות בעלה קודם נישואין ולא שיזכה מקבל זה בהם. לרבנן אם כתב מקצתן יכול המקבל לצחק בה ולהחזיק בהם עולמית עד שתכתוב לו מהיום נתונים לך ולכשארצה, שאם בא בעלה לזכות תאמר אני רוצה במתנה ואם זה שנכתב בשטר יבוא להחזיק תאמר איני רוצה. רב נחמן קרע שטר מברחת כיון שכתבה שם כל נכסיה לבתה ובמקום עצמה אין כונתה לתת כל נכסיה אפילו לבתה. ואעפ""כ לא זכה בהם הבעל שעשאום כנכסים שאין ידועים לבעל ואליבא דר""ש שהרי על מנת שאינם נשאה דסבור שהמתנה גמורה."	כתובות עט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שח. נפלו לה כספים ואחד מהם אומר לקנות קרקע ואחד אומר לקנות בית מה עושים ומדוע? 	קונים קרקע שטוב לה שהקרן אינה כלה וטוב לו שפירותיה מרובים.	כתובות עט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שט. נפלו לה דגים בחפירה האם מוכרים וקונים קרקע או לא, ו ְלמה קוראים קרנא? 	"י""א שהדגים הם הפירות והקרקע הוא הקרן שלה וי""א שהואיל והדגים כלים הכל ימכר מיד וילקח בהם קרקע והוא אוכל פירות. לרש""י קרנא הוא דבר שצריך למוכרו לקנות קרקע. ולר""ח (בתוד""ה כללא) דבר שאוכל הפירות והקרן מתקיים ואין מוכרים אותו לקנות קרקע."	כתובות עט. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שי. מי מקבל ולד בהמת מלוג וולד שפחת מלוג ומדוע? 	"לחנינא בן אחי יאשיה הכל לבעל דהוו פירות. רבנן חיישי למיתה ולכן ולד שפחת מלוג לאשה <sup>עו</sup>, אבל ולד בהמת מלוג לבעל שגם אם תמות אין הקרן כלה שנשאר לה עורה.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>עו.  הקשה הרשב""א כיצד חנניא לא חייש למיתה וכי אינה עשויה בהמה למות ונמצא הקרן כלה, וי""ל דהכי קאמר לא חייש שתמות קודם לה ועוד שימות בעלה גם כן בחייה. והרב בעל הלכות פירש דאם תמות יעמידו מהוולדות אחד במקום אמו ויתנו לה והשאר יהיה לבעל ולכן חנניא לא חשש למיתה, ורבנן חששו שהאם תמות לפני שתוליד עוד ולדות.</span>"	כתובות עט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שיא. הגונב ולד בהמת מלוג או בהמת מלוג למי משלם את הכפל ומדוע?<br>	"הגונב ולד בהמת מלוג משלם את הכפל לאשה. פירא שהוא גוף הולד תקינו ליה רבנן, פירא דפירא שהוא כפל הבא מאליו לא תקינו ליה רבנן. הגונב בהמת מלוג שהיא של האשה כתבו התוס' (ד""ה פירא) שמשלם הכפל לבעל דהא לא הוי פירא דפירא. ובשם ריב""ן כתבו דכ""ש בהמת מלוג עצמה דהוי הכפל לאשה דפירא דפירא דאתי מעלמא לא תקינו ליה וכ""ש פירא דאתי מעלמא."	כתובות עט: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שיב. נפלו לה זיתים זקנים האם מוכרים וקונים קרקע, ומדוע? 	"אם נפלו בשדה שאינו שלה לת""ק ימכרו וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות דס""ל שאין כאן שבח בית אביה שהרי הקרן כלה. לר' יהודה יכולה היא לעכב מפני שכל זמן שהם קיימים יש בהם שבח בית אביה. אם נפלו בשדה שלה לכ""ע יכולה היא לעכב מפני שבח בית אביה שאף אם יתייבשו הזיתים תשאר לה הקרקע לקרן."	כתובות עט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שיד. המוציא הוצאות על נכסי אשתו מה הדין 1) בגדולה וגירשה<br>2) בהוציא יותר משהשביח וגירשה 3) בקטנה יתומה ומיאנה? 	"1) הוציא הרבה ואכל קימעא, קימעא ואכל הרבה, מה שהוציא הוציא ומה שאכל אכל, הוציא ולא אכל ישבע כמה הוציא ויטול <sup>עז</sup>.<br>2) אם אכל לא יטול. אם לא אכל ישבע ויטול כדי שיעור השבח.<br>3) שמין לו שבח שהשביח ונוטל כמשפט אריסי המדינה, ותיקנו כן רבנן כדי שלא יפסיד הקרקעות מחשש שמא תמאן <sup>עח</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>עז.  כתב הרא""ש דווקא בנכסי מלוג, אבל בנכסי צאן ברזל כל השבח שייך לבעל כדתנן ביבמות סו,א.
<br>עח.  כתבו הרשב""א והרא""ש דאיכא למימר דלהקל עליו תיקנו ולא להחמיר עליו, דאילו הוציא קמעא ואכל הרבה מה שהוציא הוציא ומה שאכל אכל כדין בעל בעלמא, אבל הוציא הרבה ואכל קמעא מחשבין לו כאריס דעלמא.</span>"	כתובות עט: -פ.		
